top of page
חיפוש
  • shnili

סוף מעשה בתחזוקה תחילה



מנופי ענק, במרכז ובפריפריה, לא מפסיקים לעבוד ובפיתוח מואץ ממלאים כל פינה בארץ במגדלים רבי קומות עם היקפים גדולים של דיירים. מגדלים שהם מכונות מגורים ורטיקליות עתירות מערכות מורכבות קשות ויקרות לתחזוקה שרובם יתדרדרו, עם השנים, וחלקם הסלמס הבא של המדינה.


במציאות שבה רוב הבנייה המואצת היא של מגדלים/מכונות מגורים, בעשורים הבאים, רוב אוכלוסיית ישראל (והעולם) תגור במגדלים האלה , יש חשיבות רבה לדון בסגנון החיים האורבני החדש בתוך המגדלים ובהשלכות הנוגעות לניסוי האנושי הגדול של מגורים במכונות מגורים אלה. בין היתר, חשוב לדון בהשלכות על איכות החיים בראייה רב דורית, החל ממחשבה איך ילדים יורדים ועולים במעלית, והמבוגרים שחוזרים עם הקניות מהסופר, ועוד מאות החלטות הנוגעות להתנהלות יומיומית. או איך מגבשים קהילה ורטיקלית של מאות אנשים בעלי רצונות וצרכים מגוונים ושונים, המצטופפת ומשתמשת ולעיתים נלחמת על השימוש במערכות המשותפות כמו: מעלית, גינות, שטחים לנופש ופנאי בשוטף ובוודאי בחרום ועוד. או כמו שהגדיר זאת בצורה מעניינת ג'ימס גרהם בלארד בספרו "רב קומות" (בעברית בהוצאת בבל): "הוא חשב לא הרף על רב הקומות, תיבת פנדורה שאלף המכסים שלה הולכים ונפתחים פנימה בזה אחר זה"

אבל יותר מכל צריך לדון ובדחיפות בביטחון ובבטיחות של האנשים, בניהול מכונות המגורים האלה ומניעת ההתדרדרות וההזנחה שלהם. במידה רבה המדינה מפקירה את תושביה כאשר היא דוחפת יותר ויותר את ציפוף הערים או חידוש מבנים על ידי הוספת זכויות בניה והקמת מגדלים, מחד, אבל לא פותרת את בעיית הניהול והתחזוקה של מבנים אלה. ההנחה של המדינה שאלה נכסים פרטיים כמו המבנים הנמוכים ולכן הדיירים יכולים וחייבים לנהל בעצמם את הבניין במתכונת הקודמת של ועד בית ולכן למדינה אין מחויבות או צורך להתערב היא הנחה מוטעית אם לא מסכנת חיים.


לשם דוגמה לסכנת חיים במגדלים אלה כל שריפה, וכבר היה אסון באנגליה, מחייבת מאות דיירים לצאת מהבניין בבת אחת מקומות גבוהות וללא יכולת להשתמש במעלית. מחייבת את הרשויות לפינוי של אותם מאות אנשים ולכיבוי של השריפה בגובה שמחייב הערכות של מנוף מתאים והתזת מים בגובה גבוה מאד. וזאת רק בבניין אחד מפחיד אפילו לחשוב מה קורה אם השריפה מתפשטת לבניין סמוך או לאזור כולו.

בשונה מהבתים נמוכי הקומות, שבהם המערכות פשוטות יחסית והטיפול בבית מתמקד בניקיון, גינון, תיקון מעלית אחת למספר קטן של קומות, אחת לכמה זמן תחזוקת גג וסוגיות מהסוג הזה, מגדלים הם מכונות מגורים בכל המובנים. במגדלים יש מערכות מורכבות שהדיירים אפילו לא יודעים עליהם או מבינים ומסוגלים לטפל בהם. מערכות כמו: מאגרי מים בהיקפים גדולים, משאבות מורכבות, כמה מעליות שעולות לגובה רב, מערכות התראה נגד שריפות או הצפה של מים לדוגמה בחניונים, מערכות כיבוי אוטומטיות, גנרטורים. מערכות הדורשות תחזוקה שוטפת על מנת לפעול בצורה תקינה החל מדברים ברורים של תחזוקת מעליות שנדרשות על היכולת לצאת ולהיכנס לחניון עם המחסום או הביתה גם בקומה 19, דרך תחזוקה שוטפת של מאגרי המים ונקיון בפרקי זמן קבועים על מנת שלא תיווצר ירוקת והמים יהיו ראויים לשתיה. ועד תחזוקת משאבות שיהיו מים בברזים או מערכות ההתראה וכיבוי שרפה בזמן חרום. והכל ביחד נאסף להיקף גדול של מערכות מורכבות שהחיים היומיומיים תלויים בהם בשוטף, בזמן תקלה וחלילה באסון.


מערכות מורכבות שצריך לנהל דבר שהדיירים לא יכול לעשות לבד ונזקקים לחברת ניהול ובהמשך לפקח שהכל מתנהל כשורה. כאמור, על פי החוק דיירי הבניין הם האחראים על שני דברים אלה אבל הם נתקלים בקשיים מובנים. הקושי העיקרי הוא חברות התחזוקה, שאין הגדרה ברורה וסטנדרטים מחייבים מה זו חברת תחזוקה המתאימה למכונות המגורים האלה. במצב זה כל אחד יכול להגדיר את עצמו כחברת תחזוקה ובמציאות אכן רובן הן גלגול של חברות נקיון, שיפוץ, תיווך שכל הידע שלהן מסתכם בזיהוי נכון של שוק לא מפוקח שניתן לעשות בו רווחים כלכליים גדולים. הקושי השני הוא מודעות לנושא התחזוקה מלבד לתחזוקת הלובי והגינה שאותה הם רואים. בעוד לתחזוקת הבניין נדרש ידע ומידע שבדרך כלל לא עומדים לרשותם מאחר ואין כל חובה להכין תכנית תחזוקה מסודרת שניתן לפקח עליה לא כל שכן דיירים שאין להם הבנה בנושא.


ועוד לא דיברנו על כך שהזנחה של בניינים תגרום להתפתחות מרחבים אורבניים שיהיו אזורים הסלאמס הבא. בהנחה שהחוק מטיל את האחריות על הדיירים אז למה לבוא בטענות למדינה? התשובה ברורה, בראש ובראשונה בגלל היקף הבעיה ותרחיש הסיכון של המצב הנוכחי שהדיירים בבניינים אלה נחשפים אליו ובנוסף לאחריות של הרשויות למרחב האורבני שעלול להתדרדר. במדינה שבה צריך רשיון ופיקוח לפתוח בית קפה שהאסון העיקרי שיכול להיגרם זה הגשת חלב מקולקל, לא ברור איך אין אחריות על חיי מאות אלפי הדיירים במכונות המגורים שהמדינה מקדמת. ובאחריות אין כוונה לניהול של הבניינים אלא לקביעת סטנדרטים לרישוי חברות הניהול, להגשת תכנית תחזוקה, לפיקוח ואם את זה נשיג אז דיינו בשלב המיידי.


5 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page