אדָם זָקוּק לְפָחוֹת לְדֶלֶת אַחַת

לִפְתֹּחַ אֶת מָה שֶׁסָּגַר

לְהִכָּנֵס כְּדֵי לְגַלּוֹת

לָצֵאת בִּשְׁבִיל לְחַפֵּשׂ

לִסְגֹּר עַל מְנַת לְהָנִיחַ

אָדָם זָקוּק לְדֶלֶת אַחַת

לִתְלוֹת עָלֶיהָ שֶׁלֶט

לִקְרֹא לָהּ בְּשֵׁם

אָדָם זָקוּק לְדֶלֶת

כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִנְקֹשׁ עָלֶיהָ בְּיָד רַכָּה

לִשְׁמֹעַ מִישֶׁהוּ בְּצִדָּהּ הַשֵּׁנִי

עוֹנֶה לוֹ: יָבוֹא

2.7.2017 שירים- עידית ברק. התפרסם 

חלונות מוארים 
 אני עובר מול החלונות המוארים 
בעיר שעוברת לערב 
את דעתי המוסחת מפני עצמי 
.שובים עיניה הנצתים של העיר 
מבן בית זחוח דעת ברחוב  
הפכתי מבלי משים לילד חוצות  
המביט בעיניים רעבות אל וילונות תחרה 
...ואל קווי מתאר אנושיים ועדינים 
אני עובר לפני חלונות מוארים בכרך המחשיך   והולך כחזן העובר לפני התיבה
   חלון עוד מואר פה...
חלון עוד מואר שם
עד עד על העיר כבר ירדה החשכה  
  דני נוימן -  חלונות מוארים. בתוך: "בהיר מזה כבר

לא יהיה" עמ' 22