בין חלונות הראווה, הבובות וסחורות המוצגות לראווה, נחשפת העיר כתיאטרון רחוב שבו המתבונן רואה לא רק מקום של מסחר אלא מראה תרבותית, המעצבת את האופן שבו אנחנו רוצים להיראות, להרגיש ולהשתייך. זהו מבט מהפנט על המפגש שבין צרכנות, אסתטיקה וחיי העיר.
בתווך
מרחבים מקורים בזכוכית שבהם תצוגת הסחורות נעשתה לחלק בלתי נפרד מחוויית השיטוט ברחוב העירוני. בהשראת רעיונותיו של ולטר בנימין על הפסאז’ים של פריז במאה ה־19